אליאל פרץ ועוד 10
המטרה המרכזית של הפועל חדרה הייתה להישאר בליגה עונה שנייה ברציפות, והיא הושגה כבר מזמן * הניסיון להעפיל לפלייאוף העליון כשל במשחק האחרון של העונה הסדירה * וזה בדיוק הזמן לסיכומים * המצטיין, המאכזב, המשחק, הפספוס, הפריצה והבריחה של גוטמן
המצטיין: אליאל פרץ
אפשר להשתגע במחשבה איפה הייתה הפועל חדרה היום אם אליאל פרץ לא היה נפצע. החיסרון של הקשר המוכשר במשך למעלה מחודשיים היה מאוד משמעותי. פרץ נותן העונה את העונה הטובה ביותר בקריירה שלו. הוא כבש 8 שערים ב-15 משחקים בסך הכל, והוא גם אחראי על 5 מששת השערים האחרונים של חדרה. למעשה, פרט לשער אחד של ג’ורג’ פוצ’יבה, פרץ כבש את כל שעריה של חדרה בשנת 2020. בקיץ התגאה אורן גולן בכך שלראשונה בהיסטוריה הפועל חדרה קנתה שחקן. אז למעשה זה לא ממש קנתה, אלא רק 50 אחוז מכרטיסו, אבל נראה כי כבר בעונה הבאה הכישרון הגדול הזה לא ישחק בחדרה, אלא במועדון הרבה יותר גדול או בכלל מעבר לים.
תחרות גדולה על תפקיד השחקן המצטיין נתן העונה הבלם וויסאם רבאח, שכבר הוחתם לשלוש שנים נוספות בחדרה. רבאח הצנוע משתפר מעונה לעונה, ובתוך שנתיים הוא הפך לאחד הבלמים המובילים של ליגת העל. שאפו.
המאכזב: דידייה קוגבנייה
כאשר דידייה קוגבנייה הוחתם בקיץ בהפועל חדרה התחושה הייתה שהקבוצה הביאה כוכב. שחקן שכבר הוכיח את עצמו בישראל, במדי מכבי נתניה, עם לוק של כוכב ויכולות מוכחות. אלא שכבר מהרגע הראשון היה ברור שכוכב הוא לא, וככל שהעונה התקדמה תחושת ההחמצה רק הלכה והתעצמה. קוגבנייה לא בא לידי ביטוי, שידר חוסר איכפתיות, וכבר אחרי החגים היה ברור שהוא הראשון שיכול להיחתך בינואר. בסופו של דבר, הרבה בגלל הסיטואציה, הוא הצליח לשרוד את חלון ההעברות, אבל כמה שבועות לאחר מכן קיבל הודעה של שחרור לאלתר.
הפריצה: ירין חסן
הבלם הגיע להפועל חדרה בקיץ די מחוסר ברירה, לאחר שכבר ניסה את מזלו בחדרה של ניסו אביטן ולא שרד. מדובר בשחקן מנוסה, לא צעיר (26), אבל שלא הצליח להטביע את חותמו בליגה הבכירה. חסן קיבל את הצ’אנס הגדול שלו לאחר שג’ונתן סיסה נפצע וסיים את העונה, והאמת שעוד לפני כן, בזכות שיטת שלושת הבלמים, הוא שיחק לא מעט. החסרונות שלו כשחקן די ברורים, אבל בשיטה של שלושה בלמים חסן הוכיח שהוא מתאים מאוד גם לרמות של ליגת העל. הוא בחור חיובי מאוד, שקט, צנוע ובעיקר עושה את העבודה.
סימן שאלה: לוסיו
בעונה שעברה לוסיו היה השחקן הטוב ביותר של הפועל חדרה. החלוץ הברזילאי, שהגיע לחדרה לאחר שלא ממש הסתדר באף קבוצה אחרת, פרח תחת ניסו אביטן וכבר בלי הפסקה. הוא הוזכר כמועמד לעבור לקבוצות גדולות כמו בית”ר ירושלים והפועל תל אביב, אבל בסופו של דבר נשאר בחדרה. העונה ראינו לוסיו אחר. עצבני יותר, פחות מדויק וחד, וניכר כי הראש שלו לא תמיד היה מרוכז בכדורגל. לא בכדי בחדרה עשו הכל על מנת למכור אותו בחלון ההעברות של ינואר, אבל בסופו של דבר הוא נשאר בקבוצה. גם סידרת חינוך שניסה להעביר לו המאמן שרון מימר לא ממש הצליחה, ונראה כי בעונה הבאה לוסיו יחפש תחנה אחרת.
הבריחה: אורי גוטמן
ההחתמה של אורי גוטמן כמאמן הפועל חדרה הייתה עוד הימור של אורן גולן. בדומה לניסו אביטן, גולן רצה ללכת על קו של מאמן צעיר, רעב, כזה שיש לו מה להוכיח. מהרגע הראשון היה ברור שגוטמן והנהלת הקבוצה לא משדרים על אותו גל. המשבר הראשון היה סביב ערן לוי, אבל הוא ידע לצאת ממנו בצורה יפה. חדרה התמקמה בחלק העליון של הטבלה, ואז, משום מקום, גוטמן החליט להתפטר. הוא עשה את זה בצורה מכוערת, והתחושה של כולם הייתה שהוא פשוט ברח לפני המשחקים הקשים מול מכבי חיפה, בית”ר ירושלים והפועל תל אביב. שרון מימר, שהחליף אותו, דווקא נתן צ’אנס לסולומון דניאל – שהיה אחד משחקני “המריבה” של גוטמן וגולן, והקשר הוכיח שבהחלט היה לו מקום על הדשא. בחדרה אף אחד לא מצטער היום על הפרידה מגוטמן, ולא נראה שמתגעגעים אליו.
המשחק: הניצחון באשדוד
משחק החוץ של חדרה מול אשדוד בפתיחת הסיבוב השני היה משחק שמסמן דרך. זה היה משחק הבכורה של שרון מימר, מול יריבה קשה במגרש קשה מאוד. זה הגיע לאחר שלושה הפסדים ברציפות ולאחר 7 משחקים ללא ניצחון, והיה ברור שהפסד נוסף ישלח את החבורה באדום לקרבות תחתית. אלא שאז קיבלנו שני שערים נהדרים – הראשון של רועי זיקרי בוולה נהדר לחיבורים, והשני בסלאלום א-לה מסי של שגיא דרור, והניצחון החלק 0:2 הוציא את חדרה לדרך חדשה, דרך שכמעט הסתיימה עם פלייאוף עליון.
בלתי נגמר: אוסטין אג’ידה
אומנם במשחק האחרון מול הפועל תל אביב השוער הייתה נקודת התורפה של חדרה, אבל במשך כל העונה מי ששמר על יציבות והפך למאמן על המגרש הוא השוער הוותיק אוסטין אגי’דה. השקט שלו, הניסיון שלו ובעיקר היכולת, עזרו לקבוצה לייצב העונה את ההגנה ולשמור על שער נקי בלא מעט משחקים. אגי’דה כבר הפך לישראלי לכל דבר, וגם בגיל 35 הוכיח שיש לו מה למכור בליגת העל. בחדרה רוצים אותו גם לעונה הבאה, ויעשו בחוכמה אם יחתימו אותו.
הטרגדיה: הפציעה של חביב אוחיון
חביב אוחיון נחשב לאחד משוערי העתיד של ישראל. הוא הגיע להפועל חדרה ממכבי תל אביב על מנת להתחרות עם אגי’דה על אפודת השוער הראשון, אבל אימון אישי שערך בחוף הים קטע את החלום. אוחיון נפל ונפצע קשה בצווארו ובגבו, פציעה שגרמה לו לאשפוז ממושך. עד היום אוחיון משתקם, וכרגע המטרה של כולם היא קודם כל לראות אותו על הרגליים. לאחר מכן השאלה אם יחזור לשחק או לא, כבר פחות חשובה. חביב ואביו, מוטי, מחוברים מאוד לחדרה. אי אפשר לשכוח את המשחק המרגש מול מכבי נתניה אליו הגיע האבא, ומירר בבכי עם אנשי הקבוצה בסיום. שיהיה בריא!
שאפו: גדולים מהחיים
הפועל חדרה עורכת במשך כל העונה שיתוף פעולה עם הקהילה, אבל ראוי לציין את שיתוף הפעולה הקבוצה עם עמותת גדולים מהחיים. לפני כל משחק מארחת הקבוצה ילד אחד מהעמותה – שמטפלת ומלווה ילדים חולי סרטן – והקפטן מעניק לו על הדשא צעיף וכדור חתום. מדובר בפעילות מבורכת שמוסיפה המון כבוד למועדון כמו חדרה – שאולי נחשבת לקבוצה קטנה אבל מתנהלת כמו מועדון גדול לכל דבר.
התופעה: הקהל נשאר בבית
אם יש משהו לא ברור סביב הפועל חדרה, זה נושא הקהל. לא ברור איך בעיר של כדורגל, אחרי 40 שנה שלא הייתה פה קבוצה בליגת העל, לאחר עונת שיא של פלייאוף עליון וחצי גמר גביע, עדיין לא מגיעים מספיק אנשים למשחקים. בהנהלת הפועל חדרה עושים מאמצים רבים כדי לקרב את הקהל. מחירי המנויים נוחים מאוד, כולל מבצעים למשפחות ולמחלקות הנוער. משלמים הרבה מאוד כסף על מנת לשחק ליד הבית בנתניה ולא במגרש מרוחק יותר, מארגנים לא פעם הסעות למשחקי החוץ, מאפשרים לעיתים כניסה חינם לנשים ולילדים, עורכים משחקים לקהל בהפסקות, מארגנים מדי פעם הפנינג מחוץ למגרש, ובעיקר מציגים עונה שנייה ברציפות קבוצה שמופיעה בכבוד רב בליגת העל. וכל זה לא מספיק כנראה על מנת למשוך יותר מ-1,000 עד 1,500 אוהדים למשחקים. עדיין – מדובר במספרים גבוהים יותר מלפחות שליש קבוצות בליגה, אבל הפוטנציאל הרבה יותר גדול.
מבט קדימה: המשכיות
ואחרי שעד כה עסקנו בסיכומים, הגיע הזמן לחשוב קדימה. אם הפועל חדרה רוצה ליהנות מעונה שלישית טובה בליגת העל, היא חייבת בראש ובראשונה לדאוג להמשכיות. נכון להיום מי שחתומים לעונה נוספת הם דיאא לבאבידי, וויסאם רבאח, מנשה זלקה, גלעד אברמוב, ריף מסיקה ופיראס מוגרבי. בחדרה מעוניינים להשאיר גם את אוסטין אגי’דה ואולי גם את ג’ורג’ פוצ’יבה, וכמו כן את ירין חסן ואת חגי גולדנברג. גם הבלם ג’ונתן סיסה אמור להישאר במידה ויחלים מהפציעה הקשה שלו. אסי גומה וסלים עמאש יחזרו מהשאלות, וזה מותיר לקבוצה סגל התחלתי לא רע בכלל. טוב יעשו בחדרה אם יחתימו את שרון מימר כמה שיותר מהר לעונה הבאה, על מנת שההכנות ייפתחו כבר כעת. הקבוצה תהיה חייבת להתחזק בשחקנים איכותיים בחלק הקדמי, ואם זה יקרה, יהיה למה לצפות גם בעונה הבאה.
צילום : שלומי גבאי
