תהליכים שפיעים על חיי היום-יום של כולנו

מאת יואב שטרן מייל: yoav@yoavstern.co.il
פברואר 3, 2022
12:11

אז מה היה לנו בינואר

סקירה קצרה על תהליכים כלכליים ופיננסים מהארץ ומהעולם שקרו בחודש האחרון ומשפיעים על חיי היום-יום של כולנו

מחיר הדלק

אחרי שנהנינו ממחירי דלק מעט נמוכים מאז הירידה הדרמטית במחיר הדלק בנובמבר, העלייה במחירי הנפט והעליה בשער הדולר החזירו חזרה את הקפיצות במחיר הדלק. לקראת פברואר המחיר עלה בכ-35 אג’, הקפיצה הגבוהה ביותר מזה 7 שנים. התרומה העיקרית לעליה במחיר הנפט היא חזרה לפעילות שגרתית של רוב השווקים בעולם שבעקבותיהם עלתה הדרישה לדלק ובמקביל המתיחות בין רוסיה לאוקראינה, שאם תביא לפרוץ קרבות באזור, תביא לחוסר באספקת הנפט לבתי הזיקוק ובעקבותיו מחירי חבית נפט יעלו שוב בשל הביקוש.

שערי מטבע חוץ ועליית הריבית

השקל נחלש עוד קצת מול המטבעות העיקריים ואנו רואים את הדולר חוזר לרמת שער חליפין של 3.20 שקלים לדולר ומעלה והיורו גם כן מטפס לקראת שער חליפין -3.60 שקלים ליורו. בנק ישראל כמעט והפסיק את קניות המט”ח ונותן לכוחות השוק לבצע את העבודה. העליה באינפלציה גם היא ממתנת את כוחו של השקל וגורמת לעלית שערי החליפין.

האומיקרון ואנחנו

הלחץ מהווריאנט החדש הרקיע שחקים ולבסוף ראינו כי באמת יש הרבה חולים אבל אין הרבה חולים קשה והכלכלה יכולה להמשיך ולהתנהל כרגיל, ואף החלו דיבורים על ביטול התו הירוק. מספר החולים הרב והחשש של אחרים מהידבקות מוריד את התנועה הכללית בחנויות ויוצר הרגשה של סגר, למרות שלא הוכרז אף סגר. הממשלה החליטה שלא להמשיך ולקבע את התקדימים שהיו בסגרים קודמים, בייחוד כי באמת אין צורך בהגדרת סגר ולכן נתנה הקלות אחרות שיסייעו תזרימית לעסקים שתנועת הלקוחות אצלם דלילה בשל נתוני התחלואה הגבוהים. הטבות כגון: תשלום מיידי לספקים העובדים עם משרדי ממשלה, הקדמת החזרי מס לעסקים, אפשרות להארכת תקופת החזר ההלוואות בקרן בערבות מדינה ל-10 שנים ועוד הטבות ליצואנים וליבואנים.

אינפלציה וריבית

המגמה העולמית באינפלציה מראה על זינוק בשיעור האינפלציה בייחוד באינפלציה בארצות הברית שממשיכה לטפס ובעקבותיה גם עליה בריבית. בישראל האינפלציה גם הרימה ראש בשנה האחרונה, אך לשמחתנו לא ברמה שהציגה ארצות הברית, דבר שיביא להקדמת ההכרזה של בנק ישראל על העלאת הריבית.

יוקר המחיה

אין ספק שהשנתיים האחרונות היו שנתיים טובות מאד לשוק המזון ובייחוד לקמעונאיות המזון שהציגו רווחים גבוהים. אם זאת, החליטו כמה מיצרניות ויבואניות המזון שזה הזמן לבצע עליית מחירים נוספת ולגלגל אותה לכיוון קמעונאיות המזון והצרכנים. אולי כמעט שכחנו את הכרזתה של אוסם לפני כחודש על העלאת מחירים של רוב מוצריה כבר החודש הצטרפו לחגיגה גם יצרניות-יבואניות מזון נוספות: דיפלומט ושטראוס. הסיבה לעליית המחירים הינה עליית מחירי חומרי הגלם וההובלות הבינלאומיות, שלכאורה נראה לגיטימי. אך רשות התחרות יחד עם שר האוצר ושרת הכלכלה החליטו לבצע בחינה מדוקדקת ולראות האם עליית המחירים ברמה גורפת זו אכן נדרשת ואף איימו כי אם יגלו שאין כך הדבר הם יכניסו חלק מהמוצרים לפיקוח.

אבטלה

למרות החשש מהתגברות האבטלה בשל האומיקרון, בחודש ינואר היה שיעור האבטלה סביב 5.8% המהווה כ-250 אלף מובטלים, בכללם מובטלים בעקבות סיבות הקשורות לקורונה. מספר המובטלים הבסיסי חזר להיות כפי רמתו טרם הקורונה והוא נע סביב 3.5% המהווה כ-150 אלף מבוטלים. הסיבות לירידה היו בעיקרן פתיחת המשק באופן כמעט מלא, גידול בהכשרות מקצועיות והסבות מקצוע וכן הפסקת תשלום דמי האבטלה למובטלי קורונה בחל”ת.

שוק המשכנתאות

בזמן שבנק ישראל ממשיך לקדם את הרפורמה במשכנתאות בה ידרשו הבנקים להציג פורמט פשוט ואחיד מטעם הבנקים, עבור כל בקשת משכנתה, שוק המשכנתאות ממשיך לפרוח. המשקיעים שנתקלים בבעיית מינוף נכסים קיימים עבור קניית נכסים חדשים וזאת באמצעות המערכת הבנקאית בשל הוראות בנק ישראל, פונים כיום למערכת החוץ בנקאית בה הם מקבלים את האשראי הנדרש עם מגבלות פחותות מאשר במערכת הבנקאית, אך במחירים מעט יותר גבוהים. המחירים הגבוהים של האשראי החוץ בנקאי נובע בעיקרו מעלות הכסף שחברות האשראי החוץ בנקאי משלמות בעת גיוס הכספים הנדרשים להם. הצעת חוק ממשלתית שתאפשר לגופים החוץ בנקאיים לגייס כסף במחיר זול יותר צפויה לסייע לכלל המערכת החוץ בנקאית להוזיל את עלויות המימון ובכך להציע ללקוחות ריבית אטרקטיבית יותר ובהתאם לכך תורגש ירידת הריבית גם בפעילות המשכנתאות החוץ בנקאיות.