טור שבועי של סגן ראש העיר טל אליהו
פרשת נשא מביאה לנו את ברכת הכוהנים ואת הרוטציה הראשונה המוכרת; ובחג בשבועות, בין פשטידה לעוגת גבינה, נשתדל לזכור את מה שחשוב באמת – “ואהבת לרעך כמוך”
פרשת נשא – הפרשה הארוכה ביותר.
הפרשה מתחילה בהוראותיו של אלוהים לפקוד את בני ישראל ככוח משותף. כל משפחה פוקדת את צעיריה, כמוכנות ליום שבו יהיה צורך להשתמש בכוחם. לאחר מכן מגיעים על דרך ההתפקדות למספר בני העם הכשירים למלא את תפקידם.
לאחר מילוי הוראותיו אלה של אלוהים, ומספר הוראות נוספות לכפרת עוונות,
אלוהים מוסר למשה את ברכת הכהנים ומבקש מאהרון הכהן ובניו לברך. מאז זוהי ברכת הכהנים, אשר ניתנה בפרשה זו:
יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם.
לאחר ההתפקדות הנהיג אלוהים רוטציה במשכן – כל יום נשיא. וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה: נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, יַקְרִיבוּ אֶת-קָרְבָּנָם, לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.
אלוהים כיוון לכוחות משותפים, להתפקדות כוללת שתחזק את העם, ורוטציה במשכן לשם שלום איש עם רעהו.
מי ייתן ודברי אלוהים בפרשה יחלחלו במנהיגנו, נשתמש בפקודים למען הכלל ונזכה לברכות שהרעיף עלינו אלוהים.
לקראת חג השבועות
בתקופת החג, בזמן שאנו נהנים בחיק המשפחה, יש לזכור את דברי רבי עקיבא שאמר שכל התורה מדברת על דבר אחד, “ואהבת לרעך כמוך”. אם נחקוק את האמת הזו על ליבנו ונקדם את הקהילה אל עבר חיבור ואהבה מעל ויכוח או מריבה. נגיע למקום טוב יותר.
שבועות עבורי הוא סמל לעולם המתחדש, עולם טוב יותר מהעולם שיש לנו היום. את העולם הזה אני מגלה בשינוי עצמי שאני צריך לבצע בתוך–תוכי. באופן טבעי, לפעמים אני רואה את עצמי ואת העולם דרך נקודת מבט של ‘מה אני מקבל‘. מודע לכך או לא, כל אחד עושה חשבונות של איך הוא מסדר לעצמו מצב כמה שיותר נוח, מסדר את כולם סביבו בצורה שתיטיב עמו. במעמד מתן תורה, שאותו חוגגים בשבועות, בינינו, בני ישראל לא עמדו סביב הר סיני ונפל עליהם ספר מהשמיים. מה שהם קיבלו שם זו שיטה וגם כוח, איך להפוך את יצר לב האדם מרע לזולת לטוב לזולת.
מאז ומתמיד לא היו לשבועות יחסי ציבור כמו לפסח, לחנוכה ולשאר החגים – אין לו סמלים מיוחדים או שום דבר שמגרה את הדמיון. לכן אין באמת לשבועות שום סמל, שום מצוות מיוחדות לשמור. אולי רק להישאר ערים כדי ללמוד תורה. בשבועות אנחנו לא חוגגים מושג אינדיבידואלי שניתן להפוך לסמל – כמו החירות בפסח או הסוכה בסוכות. בשבועות אנחנו חוגגים את עצמנו – את עצם הקשר שלנו עם אלוקים. אנחנו יכולים להבין את בוראנו וליצור איתו קשר.
שבועות עבורי מסמל אהבה ונתינה. עניין החלב מרמז על משהו שבא מתוך אהבה, כמו חלב אם. הצבע הלבן מסמל נתינה טהורה, יציאה מעצמי החוצה. אבל מעבר למתכונים מלבבים ולבגדים רומנטיים אני זוכר שכל הסמלים החיצוניים האלה מזמינים אותי להביט פנימה אל תיקון הלב.
היום הכל כל כך שונה. בשבועות של פעם היינו מסתובבים ברחבי העיר עם שקיות מים, בבגדי ים, ומשפריצים על עוברים ושבים. רק מה, מים אי אפשר לשווק, לכן חברת תנובה (או חברות אחרות של מוצרי החלב), הפכו את החג לחג של גבינות. החג איבד את שורשיו והפך לחג מסחרי ללא ערכים. אנשי פרסום זיהו את המגמה, קראו לו ‘חג שמחת החלב’ והוא הפך לחגיגה מטורפת של קניית גבינות, בלי קשר למשמעותו המקורית.
עולם ערכי שמחולל שינוי בעולם
בתקופתנו, שבה השיח המשפטי המעצים את הדין בין שלי לשלך תוך הדגשה על מרחבי זכויות וחובות הנגזרות מתוקף החוק, מהווה מגילת רות הנקראת בחג השבועות תזכורות לעולם ערכי אחר המושתת על ערכים החורגים מהמשפט היבש. היחסים שנגלים לפנינו לאורכה של המגילה מדגישים את מקומו של הזולת הניצב כמהות העומדת בזכות עצמה. כבר בסיפור המגילה אנו רואים שהפניה אל נתיבי החסד אינה פשוטה, ובוודאי לא באה באופן טבעי, ועל כן לאורכו של הסיפור ניצבים מעין תמרורים המסמנים לקהל השומעים שניתן לחולל את השינוי אולם יש לשמור על מספר עקרונות המסייעים להפוך את הערכים המופשטים למעשים קונקרטיים: מחויבות שאינה מבוססת על תגמול, חמלה והיצמדות למטרה, ללא קשר לדעת הקהל הסובבת.
נראה שגם 2,500 שנה לאחר כתיבתה של מגילת רות לא תש כוחם של התמרורים הערכיים המוצבים בה. תמרורים המסמנים את הדרך המאפשרת קיום אנושי שאינו בז לדין אלא מכיר במגבלתו של החוק, ועל כן מוסיף לו ממד נוסף וחשוב של חסד, המרחיב את מפת ההקשרים והמחויבות החברתיות, לפנים משורת הדין, אל עבר הקשרים של חמלה ואהבה שאינן תלויות בדבר.
לסיכום, חג השבועות כחג מתן תורה הינו חג חשוב בהוויה הלאומית-יהודית שלנו. גם אנשים שאינם מאמינים שהתורה ניתנה משמיים, יכולים למצוא אותה רלוונטית לימינו ובעלת חשיבות רבה. אז בין פשטידה לעוגת גבינה, כדאי לחשוב על כך שקיבלנו שיטה לחיבור. שיטה כיצד לתקן את עצמנו לכיוון האהבה, ולהגיע אל עולם מושלם. כדאי גם לזכור את דברי רבי עקיבא שאמר שכל התורה מדברת על דבר אחד, “ואהבת לרעך כמוך“. אם נחקוק את האמת הזו על לוח ליבנו ונתחיל לקדם את החברה אל עבר חיבור ואהבה מעל כל חילוקי הדעות, נזכה סוף סוף לביכורים אמתיים.
בכל שבוע מתקיים שידור לייב בפייסבוק – עו”ד טל אליהו – יחד למען חדרה. לפרטים, טל: 0522501154
