עדכונים חמים
עדכונים חמים
טור דעה : הסבלנות מנצחת
שרון מימר. ציפצף על הביקורות וייצב את הקבוצה

טור דעה : הסבלנות מנצחת

המשחקים האחרונים של הפועל חדרה מוכיחים שהנהלת הקבוצה עשתה נכון כשנתנה עוד צ’אנס לשרון מימר * וגם: הלקח שכולנו צריכים ללמוד

כל אוהד כדורגל מכיר את ההרגשה. הקבוצה שלך מפסידה, המצב בטבלה לא משהו בכלל, ואתה יושב ביציע (או בהתאם לימי הקורונה מול הטלוויזיה) ומתחיל להאשים את כל העולם. למאמן אין מושג, השחקנים זבל, ההנהלה הביתה. כולם אשמים. אנחנו, האוהדים, יודעים הכי טוב. הרי אנחנו שיחקנו פעם כדורגל, וברור שאנחנו מבינים המון.

התמונה אינה זמינה אתכם הסליחה

זה טבעי ומאפיין כמעט כל קבוצה בעולם. ולא רק בכדורגל. כי זה טבעו של הספורט. האמוציות חזקות יותר מהכל, והרגש מדבר. אבל דבר אחד קטן אנחנו שוכחים. הרבה יותר קל לדבר מול הטלוויזיה מאשר לקחת אחריות. אותו שחקן ש”גמרנו” במשחק אחד פתאום נותן הצגה במשחק לאחר מכן. מה היה קורה אם באמת היינו “זורקים” אותו….

אותו מאמן שרצינו לשלוח הביתה לפני חודשיים, פתאום משיג מאזן מצוין בחודש האחרון. האם מאמן אחר שהיה מגיע במקומו היה משיג אותו מאזן?

אותה הנהלה שביקרנו והשמצנו, מתבררת כאחראית וסבלנית, שחושבת בשיקול דעת ולא ממהרת לבצע שינויים שלא רק לא מבטיחים דבר מבחינה מקצועית, גם יכולים למוטט אותה מבחינה כלכלית.

כל זה לא חוכמה בדיעבד. כל זה רק בא ללמד אותנו עד כמה גם אנחנו, האוהדים, צריכים לפעמים לחשוב פעמיים. בסופו של דבר אין אחד שלא רוצה להצליח, לפחות כמו האוהדים אם לא יותר. נכון, לא תמיד הדברים עובדים. נכון, לפעמים זה נראה רע מהצד. אבל בסוף בסוף, מה שקובע בספורט הוא מבחן התוצאה. אין מה לעשות. הצלחת – אתה גדול. נכשלת – הביתה. אין דרך אחרת.

ועכשיו ניגע בנקודה. הפועל חדרה פתחה את העונה הזו רע מאוד. הקבוצה נראתה איום ונורא לאחר החזקה מפגרת הקורונה, וכל התירוצים שהמאמן שרון מימר סיפק השכם וערב לא מעניינים. גם הסבלנות של אורן גולן ושות’ הסתיימה, והם התחילו להציב לו יעדים ברורים. מימר הפנים, המשיך לעבוד כמו גבר, וסיפק את הקבלות!

בחמשת המחזורים האחרונים הפועל חדרה צברה 9 נקודות ובלי הפסד, המאזן החמישי בטיבו בליגה בתקופה הזו! לא בטוח שאם הנהלת הקבוצה הייתה מפטרת את מימר ומביאה מאמן אחר, הוא היה משיג מאזן כל כך מרשים של 60 אחוזי הצלחה.

בינתיים גם הפצועים חוזרים. במשחק האחרון יה יה מלדג’ה שולב, במשחק הקרוב סביר להניח שנראה את מקסים פלקושצ’נקו. הילד גלעד אברמוב מקבל דקות משחק וביטחון ומחזיר בענק, ובמשחקים האחרונים אפשר לראות תוצרת גם מגוסטבו מרמנטיני, שהחל לספק שערים ובישולים.

אגב, זה לא מבטיח שום דבר. בליגת העל השוויונית של השנה, כאשר אנחנו עומדים אולי בפתחו של סגר נוסף ואי אפשר לדעת איך הוא ישפיע על הכדורגל, חדרה עוד יכולה למצוא את עצמה שוב מתחת לקו האדום. אבל מנגד, היא גם יכולה עם עוד 2-3 משחקים טובים לטפס לכיוון הצמרת. אף אחת משתי האפשרויות הללו לא תפתיע.

המסקנה פשוטה: לפעמים הסבלנות מנצחת. האנשים שמנהלים את הפועל חדרה ומתווים בה את הדרך, מוכיחים כבר 4 שנים שהם יודעים מה הם עושים. לא תמיד זה נראה טוב, הרבה פעמים יש הרגשה של ריחוק, אבל עם התוצאות אי אפשר להתווכח. בואו ניתן להם יחד את כל הגיבוי שימשיכו לעשות את מה שהם יודעים וימשיכו להוביל את הקבוצה לעוד עונה טובה בליגת העל. ואם בדרך יהיו מהמורות, נמשיך לחבק ולתמוך, בעיקר ברגעים הקשים. כי זו החוכמה.

שבת שלום!

 

תגובה אחת

  1. קובי הגב

    מה שקרה במשחקים האחרונים זה פשוט. מימר שיחק התקפה . ושאתה משחק התקפה זה קורה. לפני כן רק הייתה טענה שלא שיחקו התקפה. אז תודה שבא השינוי ושימשיך כך.

השארת תגובה

;
גלילה לראש העמוד
small_c_popup.png

פרסום לעסק שלכם
כל עסק צריך
מבט מקומי

דילוג לתוכן