עדכונים חמים
עדכונים חמים
במגרש הפוליטי חדרה – טור אישי סגן עו”ד ראש העיר טל אליהו
11111111
עו"ד טל אליהו סגן ראש העיר

במגרש הפוליטי חדרה – טור אישי סגן עו”ד ראש העיר טל אליהו

סתיו שפיר כמשל על פוליטיקה מה שהיא מסמלת באמת “יציאת מצרים” הפרטית שלנו נתונה בידינו ואין רגע מאוחר
להתחיל בה חשיבותם של מפגשי הורים המעניקים כלים להתמודדות עם שאלות חשובות שעולות במשפחה

העיסוק רב-השנים בעולם הזה לימד אותי שפוליטיקה זה מקצוע, לא תחביב. קבלת החלטות
שגויה הביאה לכך שמי שאמורה הייתה להיות תקווה בהוויה הישראלית נדחקת לשוליים ואף
לא תהיה חברת כנסת בכנסת הבאה.
חלק גדול ממבקריה מבית וחבריה מהכנסת, טוענים שסתיו “חיה בקמפיין”. ההתנהלות היומיומית
לוותה תמיד במצלמות ובתמונות שהפכו לפוסטים ופוסטים שעברו להתנגחויות, לא משהו אופרטיבי
שנועד לשפר, ליזום או להטיב עם מגזר מסוים. הכול נעשה רק בשביל ה”פוזה”. הן פקידים במשרד
האוצר וחברים במליאה העלו לו פעם את חוסר היושר הפוליטי כתכונה מובילה אצלה. כל אלה ועוד
מצטרפים לתכנון פוליטי לקוי של מהלכים. ראשית הריצה מול עמיר פרץ ואיציק שמולי, לאחר מכן
הנטישה של מפלגת העבודה ולבסוף הסכסוך עם ניצן הורביץ – אוסף של טעויות בזו אחר זו. הכתובת
הייתה על הקיר, ומי שחשבה שפוליטיקה זאת במה למשחקים והצגות מצאה את עצמה יורדת מהגלגל.
טוב, אז מה המסקנה מכל הסיפור?
ראשית בואו נתייחס ברצינות למקצוע “נבחר ציבור”, נראה בו גם שליחות וגם מקור חשוב לשיפור
איכות החיים של תושבי המדינה. שנית, האם העולם הפוליטי כולו נמצא במדיה? גם נתניהו הבין
שבקמפיין הבא יצטרך לעשות יותר בסניפים, בפריפריה וברחובות מאשר ליד המקלדת. אין תחליף
לקשר רציף עם האזרחים, התושבים ב”שטח”. רק שם נוכל לשמוע באמת מה מפריע ומה נחוץ לשפר.
אז נחזור לשורשים, לבסיס, לשפשף סוליות ולקרוע נעליים במאמץ לשכנע את הבוחר להאמין בדרכנו.
משפט המפתח בפרשת “בא”, הינו “חייב כל אחד לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים”. דור יוצאי
מצרים הינו דור המהפכה, המהפכה האלוקית. יציאה זאת היא מקור גדולה של העת היהודי,
המציאות של עם ישראל תלויה ובנויה עליה וכל אשר נעשה החל מרגע זה נובע מתוך התובנות שלה.
הדור הוא דור של חידוש – הייתה פה השתחררות מעבדות ויציאה לחרות, הפכנו להיות עם בן חורין.
בשבועות האחרונים כתבתי על היותנו עם שנשבה בעבדות וקיבל את עול מלכות פרעה. כרגע מתחילים
דרך חדשה, ההשפעות של היציאה לחופשי אינה רק פיזית אלא יציאה ומתן דרור למחשבות, לדעות.
זכות האמונה הגאולה הגיעה לעמנו. המסע שעבר העם אינו מסע סתמי. הגענו למצב שאנו עם עִם
מנהגים ומסורת, והמסע הפרטי של כל אחד ואחת מאיתנו היא יציאה מאזורי נוחות, “עבדות במצרים”,
למקום חדש. משה רבנו הפרטי של כל אחד ואחת מאיתנו הוא האני שיכול להתחיל תהליך, לעשות את
הצעד הראשון במהלך היום, להשתפר, להגיע ליעדים, לצמוח ולהבין שגם אם יש שעבוד בעבר, יציאה
לחופש הפרטי תוביל אותנו למקומות טובים. גם אם מישהו נמצא בתוך אזור פרעה הפרטי שלו, שידע
שאפשר לאמץ את הכוח ואת האמונה ולצאת לדרך חדשה מלאת תקווה.

מה בין “סמכות” לאחריות ציבורית? בעבר התרעתי על כך שיש מגמה בעולם הציבורי להקטין
את סמכויותיו של נציג הציבור בין אם הוא חבר כנסת ובין אם הוא חבר מועצת עיר. השאלה

הנשאלת היא: האם נציגי הציבור הם עדיין הגורם המפקח העליון בישראל על מקבלי ההחלטות?
חברי הכנסת כפי שתיארתי, במיוחד בעת הזאת, מקבלים את חוות הדעת, שיקול הדעת הכלכלי
וכדומה, ובכך מסורסים מסמכויותיהם, העוברות לדרגים מקצועיים בניהול השוטף של המדינה. מנגד
יש גם מגמה של משפטני הפרקליטות לצמצם את יכולתם של חברי מועצת העיר לפקח על הפעילות
העירונית ולמנוע קבלת החלטות שרירותיות. הסירוס המתמשך מביא למצב שנבחרי הציבור חסרים
את הכוח להשפיע, אבל מצד שני הם החזית מול הציבור. כיום בכל המדיה לא ראיתי כותב טוקבק
שבא בטענות לפקיד במשרד האוצר, לבירוקרט במשרד החקלאות או לבודק תוכניות באגף הנדסה או,
לחלופין, למנהל אגף כזה או אחר. כל הארטילריה מכוונת אך ורק לנציגי הציבור. השכם והערב הם
עוברים ביוש )שיימינג( ואף חווים אלימות מילולית, ציבורית ופיזית. היעדר הסמכות משאיר את נציגי
הציבור עם אחריות בלבד. יש לעצור את המגמה הזו. כנסת ישראל תצטרך להתריע בעניין בקדנציה
הקרובה אם נציגי הציבור הם הסמכות העליונה לפיקוח ולמניעת שחיתות או שתפקידם לגזור סרטים,
להגיע לקביעת מזוזה ולאכול בורקסים.
דרך חשובה לחבר את ההורים בעירנו הן להוויה העירונית והן לעולם המשפחתיות מושתתת על
סדרת מפגשים עירוניים במרכזי הפנאי של “פנאי העיר”. מפגשים אלו זוכים לברכות מתושבים
רבים המרגישים שהסביבה העירונית יחד עם מרכזי הפנאי מקשיבים ומשפיעים על חיי היומיום שלהם.
דפוסי המשפחה בחיינו השתנו במהלך השנים. שאלות חשובות של בחירת בן זוג, מבנה המשפחה,
דפוסי הסמכות במשפחה, נורמות משפחתיות, מעמד המשפחה בחברה – כל אלה הן שאלות חשובות
העומדות על הפרק.
במהלך השנים שינתה החברה המודרנית החדשה את פניה. מוסדות החינוך מרחיבים את תחומי
פעולתם – בלשון העם ובעירנו “רצף חינוכי”, התכנים משתנים חדשות לבקרים, עולם הרווחה מתפתח
ונותן תשובות גם בנושאים של צרכים מיוחדים, גדלה התלות של היחיד במערכות חברתיות חוץ
משפחתיות ומצטמצמת התלות במשפחה. יש לציין את מאבק האישה לעצמאות ולשוויון זכויות.
לאור האמור, כיום המשפחה מרכזת את עיקר פעילותה בחיזוק הקשר הרגשי בין חבריה, יש טיפוח
מתמיד וציפייה לאושר אישי במסגרת המשפחה.
מפגשי ההורים במסגרת העירונית נותנים למערך המשפחה גוון נוסף וכלים להתמודדות עם שאלות
חשובות שעולות בעקבות התמודדות החברה המודרנית עם שאלות של חילוניות, דמוקרטיזציה,
חדשנות ושינויים מבניים במשפחה. אני מקווה שנמצא את הדרך גם בעזרת החיבור העירוני, לקבל
תשובות על מידת מעורבות בני המשפחה, מערך ההשפעה והבקרה ההדדית על תהליכי משפחה
פנימיים, וכן להיות לאורך זמן משפחה בריאה, משוחררת מלחצים וממתחים ומקדמת משימותיה עם
לחצי החיים היומיומיים.

 

השארת תגובה

;
גלילה לראש העמוד
small_c_popup.png

פרסום לעסק שלכם
כל עסק צריך
מבט מקומי

דילוג לתוכן