עדכונים חמים
פרשת מטות מסעי – מבט לפרשת שבוע 

פרשת מטות מסעי – מבט לפרשת שבוע 

פרשת מטות מסעי – מבט לפרשת שבוע

מאת: בועז ביטון המשנה לראש העיר ויו”ר תנועת ש”ס

לדמותו של מנהיג בישראל

“תניא, אמר רבי יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל. בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי תפילתי. לאחר שסיימתי תפילתי אמר לי: שלום עליך, רבי! ואמרתי לו: שלום עליך, רבי ומורי! אמר לי: בני, מפני מה נכנסת לחורבה זו? אמרתי לו: להתפלל. אמר לי: היה לך להתפלל בדרך! אמרתי לו: מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים. אמר לי: היה לך להתפלל תפילה קצרה.

באותה שעה למדתי ממנו שלושה דברים: למדתי שאין נכנסים לחורבה, ולמדתי שמתפללים בדרך, ולמדתי שהמתפלל בדרך – מתפלל תפילה קצרה”.

הגאון בעל נודע ביהודה בפירושו למסכת זו, מציג כאן שאלה: מניין למד רבי יוסי שאין נכנסין לחורבה, וכי מפני ששאל אליהו ‘מפני מה נכנסת לחורבה זו?’ הלא ניכר שכוונתו הייתה לשאול מדוע נכנסת להתפלל בחורבה זו ולא התפללת בדרך, מבלי שהשאלה תטמון בחובה הסתייגות לגבי עצם הכניסה.

והשיב הגאון: הבה נשים לב לדקדוק לשונו של ר’ יוסי: ‘למדתי ממנו שלושה דברים’, הוא אינו אומר ‘למדתי מדבריו’ אלא ‘ממנו’. ר’ יוסי עקב אחרי התנהגותו האישית של אליהו, וזו שימשה לו תמרור. הנה בא אליהו ו’שמר על הפתח’, מדוע המתין בחוץ ולא נכנס פנימה? למדתי מכך ‘שאין נכנסים חורבה’.

בדבריו של גאון זה, יש להסביר את הפניה של משה אל ראשי-המטות בצוותו אותם “לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה”. ונשאלת השאלה: מדוע פניה שכזו, שהיא בעלת ערך כללי – וראוי שתעמוד לפני כל איש ואיש מישראל – הופנתה רק אל ראשי המטות, ולא נעשתה ברוב עם ובמעמד מתאים?

אכן, פנייה זו – הייתה חייבת במיוחד להישלח לכתובתם של ראשי המטות, הואיל וביחס אליהם יש משנה חשיבות לדרישה זו – ‘לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה’, ראשי עדת ישראל מכווניה ומנהיגיה, הם הצריכים לעצב את דמות החברה שבראשה נתמנו לעמוד, ולשמש דוגמה ומופת לכך שאת אותם ערכים שהם דורשים מהציבור יקיימו בעצמם, ולא יחללו את דבריהם בהתנהגות בלתי הולמת. כל אחד מהם צריך להגיע למצב, שיוכלו הכול להתפאר ולומר ‘למדתי ממנו’, למדתי דוגמה חיובית מהליכותיו, ממעשיו, ומצורת דיבורו.

תורת ישראל אינה מייחסת חשיבות לדיבורים רמים על מוסר החברה שאין להם כיסוי וגיבוי בהתנהגות האישית של מבטאם ודוברם. נתן הנביא הופיע אצל דוד המלך לאחר חטא בת-שבע, ותיאר בפניו את מצבו של הרש בעל הכבשה, וכאשר חרץ דוד את המשפט, לא נרתע נתן הנביא מלהוקיע אותו ולומר לו: ‘אתה האיש!’ ומשמעות הדברים היא, שבטרם מבקש אתה צדק אצל אחרים – חפשהו בראש וראשונה אצל עצמך. ואומנם דוד שהיה בו עוז רוח, הודה: חטאתי! וקיבל את תביעת הנביא.

ברם הפנייה הזו אל ראשי המטות לא רק בשל כך באה. ‘לא יחל דברו’ – מטעים רש”י: אל יעשה דבריו חולין. ראשי המטות עושים מאמץ כדי להשיג את אהדת ההמונים בשעה שהם זקוקים לה, אחד האמצעים הנפוצים הוא פיזור הבטחות לכל עבר. אכן, משה רבינו מעמיד את מנהיגי ישראל על מקומם ומלמדם: הבטחה – כשהיא יוצאת מפי מנהיג – בראש ובראשונה מחייבת אותו שלא יעשנה חולין, שלא יאמר אותה מן השפה ולחוץ, אלא יגלה יושרה אישית ויקיים במעשיו את אשר הבטיח.

איך אומר פתגם עממי: “לפני הבחירות – הקירות מדברים אליך, לאחר הבחירות – אתה מדבר אל הקירות”. ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר המנוח, היה נוהג לומר (בבדיחות הדעת, כמובן): “הבטחתי – אבל לא הבטחתי לקיים…”.

אולם משה רבנו על פי תורתנו הקדושה, מלמד אותנו אורחות חיים, ומבאר באוזני ראשי המטות אלו תכונות נדרשות ממנהיג בישראל – דוגמה אישית, ויושר פנימי.

כמה חבל שקברניטי העם בדורנו, לא מקשיבים מדי פעם ל’קריאת התורה’….

*****

ה’מזוזה’ של הרכב

מזכה הרבים המפורסם, הרב יהודה יוספי שליט”א, נוהג לומר משמו של ה’סטייפלר’ זצ”ל, שאילו הייתה הסנהדרין יושבת בימינו בלשכת הגזית – בוודאי היו מטילים חכמיה איסור גורף על נסיעה בכלי רכב.

הרכב הינו כלי-המשחית הקטלני ביותר בעידן המודרני, ברגע קט של אי שימת-לב אפשר על ידו לפגוע חלילה פגיעה אנושה בעובר אורח, או לחלופין – בנהג עצמו ובמי מהנוסעים שלצדדיו. עשרות אלפי אנשים קיפחו את חייהם עקב פגיעה הקשורה במישרין לכלי אימתני זה, ולכאורה אין כל צידוק הלכתי וקיומי לנסיעה בו.

אם כן, איך בכל זאת יש היתר ‘להתקיים’ לצד סכנה יומיומית זו?

אומר ה’סטייפלר’: לעשות חסדים, ולהעלות טרמפ יהודי הצועד לו ברגל – זו ה’מזוזה’ של הרכב!! רק כך יש אפשרות להינצל מציפורני הסטטיסטיקה המאיימת של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

בימים רותחים אלו, שהטמפרטורה מגיעה בשעות הצהריים לכמעט ארבעים מעלות חום, אנו נתקלים בהם. פעמים סתם מהלכים מיוזעים במעלה הרחוב כשידיהם עמוסות לעייפה בסלי קניות, ופעמים עומדים בצידי הצומת ומושיטים יד בתחינה אילמת שנואיל בטובנו לקחת אותם למחוז חפצם.

אתה נהג הרכב, מצוי בעיצומה של שיחת טלפון חשובה (על ידי שימוש בדיבורית, כמובן), או לחלופין שקוע במחשבות מעמיקות על עניינים העומדים ברומו של עולם, אין לך מי-יודע-מה חשק לעצור ולהכניס אדם זר לרכבך. המבטים לא נפגשים בכלל, אתה פשוט ממשיך לגלוש במעלה הכביש תוך התעלמות מוחלטת מן הסובב אותך…

אבל תזכור ידידי – אין לך ‘מזוזה’ אחרת. אתה זקוק לאותו הולך רגל כדי להצדיק את קיומך בדרכים. אז תנסה אולי יום אחד להתנייד ברגל ללא משבו הקריר של המזגן שפועם לו בעוז, ואולי תזכה ותרגיש…

בברכת שבת שלום ומבורך

בועז ביטון

יו”ר תנועת ש”ס – המשנה לראש העיר

 

תגובה אחת

  1. מנוסה הגב

    להבנה, היה רצוי שאת אותו ציטוטים בשפת החכמים, יכתבו שוב בעברית עכשיווית

השארת תגובה

עומדים בלחץ

לראשונה במועצה: תוכנית חומש להסדרת לחצי המים במושבה מחלקת המים של המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור

המשך קריאה »

משלבים ידיים

במועצה מקדמים שיתוף פעולה בין הרשות לציבור במטרה לקדם פעולות ניקיון ומודעות לסביבה סגן ראש

המשך קריאה »
גלילה לראש העמוד
small_c_popup.png

פרסום לעסק שלכם
כל עסק צריך
מבט מקומי

דילוג לתוכן