עדכונים חמים
עדכונים חמים
טור אישי צביקה גנדלמן

טור אישי צביקה גנדלמן

להציל את המצילים

הם עובדים במסירות ובהקרבה, ועבדו קשה עוד יותר בתקופת הקורונה, אולם עדיין אינם מתוגמלים כראוי. הגיע הזמן להוקיר תודה לעובדים הסוציאליים – גם בכיסם

טור אישי מאת צביקה גנדלמן

מאבקם של העובדות והעובדים הסוציאליים לשיפור תנאיהם ולגידול בתקציבי הרווחה והשירותים החברתיים הוא מאבק ארוך, ומן הראוי שיהיה המאבק של כל אחד ואחת מאיתנו.

עבודתם המסורה למען השכבות החלשות מתבצעת כל ימות השנה בתנאים לא תנאים, כורעים תחת העומס, ולא אחת נאלצים להתמודד עם תופעות של איומים ואף אלימות.

בימי הקורונה הפכה עבודתם לעבודת קודש של ממש, בעודם מהווים החוט המקשר בין התושבים שבסגר – רבים מהם קשישים וניצולי שואה – לבין העולם, ומחזקים בהם את הידיעה שאינם לבד וכי יש מי שחושב עליהם ודואג לצורכיהם.

למרבה הצער נקלעה המדינה למשבר כלכלי חסר תקדים בגלל סגר הקורונה, ואזרחים רבים נוספים עלולים לאבד את מקור פרנסתם ואת עסקיהם ואף להצטרף אל המעגלים של הנזקקים לשירותי הרווחה.

לא עולה בדעתי כיצד תוכל המדינה לסייע לתושביה ללא העובדים הסוציאליים, ובה בעת איני מעלה על הדעת כיצד יוכלו העובדות והעובדים הסוציאליים להעניק שירות מסור ותומך לאלפי תושבים נוספים, אם לא יותר, בתנאים הקיימים.

לעשרות אלפי תושבים מהווה ידם המושטת של העובדים הסוציאליים את ההבדל בין ייאוש לתקווה ועלינו, כחברה, לעשות הכל כדי לתמוך בכך.

מאבקם של העובדות והעובדים הסוציאליים הוא מאבק לאומי לשיפור השירותים החברתיים במדינה, ובעיקר מאבק לשמירה על גחלת התקווה בישראל כולה, מאבק שעל כולנו כאחד לתמוך בו.

השארת תגובה

;
גלילה לראש העמוד
small_c_popup.png

פרסום לעסק שלכם
כל עסק צריך
מבט מקומי

דילוג לתוכן