עדכונים חמים
פרשת שלח – מבט לפרשת שבוע 

פרשת שלח – מבט לפרשת שבוע 

פרשת שלח  מבט לפרשת שבוע 

מאת: בועז ביטון יו”ר תנועת ש”ס והמשנה לראש העיר 

כוחה של הנגיעה 

 

מעשה בשועל שהיה מהלך בדרך. לפתע פגש באריה רעב המשחר לטרף. השועל הבין כי מצבו עתה בכי-רע, ופנה אל האריה במתק שפתיים: “אריה יקר, מה יש בי להשביעך? הן כולי עור ועצמות. אבל מה שכן – אני אראה לך אדם שמן שאם תטרוף אותו, בוודאי תהיה שבע,” והפנה את האריה לכפר של בני האדם. 

אלא שהאריה עדיין התלבט: “מפחד אני מאלוקים שיעניש אותי על כך,” אמר בחשש. “אם כך, הסר דאגה,” הרגיעו השועל. “פסוק מפורש נאמר בתורתם של בני האדם: פוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים, גם אם מגיע לך עונש – הוא ייפול על ראש בנך או נכדך, אז לך מה לדאוג?”  

נתפתה הארי והחל לדהור בשאגה לכיוון הכפר. אלא שבפתח היה מוסווה בור מלכודת, והוא נפל פנימה בקול רעש גדול. האריה החל לצעוק במר ליבו: “הוי, שועל רמאי, הולכת אותי שולל! אמרת לי שאין עונש יבוא עליי אלא על בניי ונכדיי, והנה בו במקום נענשתי. 

ענה לו השועל: “טעות היא בידך, לא נענשת על עוונך אלא על עוון אביך או סבך. 

התקומם האריה: לא הגיוני, וכי מה אני אשם בעוון אבותיי? 

“ולמה לא חשבת כך מלכתחילה, כשאמרתי לך שבניך ייענשו בעוונך?” סיכם השועל את השיחה, והלך לו לדרכו. בהשאירו את האריה הפזיז בתוך בור המלכודת. 

חכמי המוסר מרבים להביא מעשייה זו, כדי להראות כמה חזק ורב כוחה של הנגיעה. כאשר האריה היה רעב לטרף, לא הייתה לו יכולת לקלוט את חוסר ההיגיון שבדברי השועל. וכמו כן, אדם שיש לו אינטרס מסוים בתוך תוכו, אזי כל טענה מופרכת הופכת אצלו בין רגע להגיונית. הנגיעה מזמרת מתוך גרונו, משתלטת על כל כולו ומעוורת אותו לחלוטין. 

כשאנו שומעים את דברי המרגלים, באמת מתקשים אנו להבין. מדובר באנשים ענקי רוח שנבחרו ע”י הקב”ה כחלק מכלל שבעים הזקנים. ופתאום כזה חוסר אמונה? ועוד אחרי כל הניסים שדור המדבר זכה לראות בעיניו?  

הזוהר הקדוש מגלה לנו את הסוד… המרגלים פחדו בסתר ליבם שלאחר הכניסה לארץ ישראל יאבדו את ההנהגה ויתמנו מנהיגים אחרים במקומם. ברגע שיש אצלם בלב פנימה נגיעה של כבוד וכדו’ – הם כבר פועלים כמו עיוורים באפלה, גם כשכלב בן יפונה מציג בפניהם טיעון פשוט ומתבקש: “וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם? הוציאנו ממצרים, וקרע לנו את הים, והאכילנו את המן, אם יאמר עשו סולמות ועלו לרקיע לא נשמע לו?!” אין הם משתכנעים, נותרים שבויים בכבלי הנגיעה והאינטרס. 

המדהים הוא, שיהושע נוהג בדיוק ההיפך מכך. בפרשה הקודמת, אלדד ומידד מתנבאים במחנה, מה הם התנבאו? אומר רש”י: משה מת יהושע מכניס לארץ, מיד כששומע יהושע זאת – פונה לרבו משה, ומבקש: אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם! מבאר האור החיים הקדוש: הייתה מאוסה בעיניו המחשבה שהוא עתיד להיות המנהיג אחר משה. יהושע – בשונה מהמרגלים – חף מאינטרסים של כבוד וגדולה, הם רדפו אחרי הכבוד והשלטון, והוא בורח מהם בכל הכוח. 

בזה יובן עניין נפלא: על הפסוק “וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ”, כתב בתרגום יהונתן: “וכאשר ראה משה ענותנותו של הושע קרא אותו יהושע– יה יושיעך מעצת מרגלים”. ולכאורה, מפני מה הענווה של יהושע מהווה סיבה לתפילה זו? 

אלא כפי שביארנו, יהושע מרוב ענוותנותו מאס ברעיון שהוא ינהיג את ישראל בכניסתם לארץ, לכן חשש משה שמא יצטרף יחד עם מרגלים על מנת להכשיל את הכניסה לארץ המובטחת, הם – מרוב רדיפה אחר הכבוד, והוא – מרוב ענווה ובריחה מן הכבוד, לפיכך הוצרך להתפלל עליו “י-ה יושיעך מעצת מרגלים”. 

והתלמיד הנאמן לא אכזב, מאז ומתמיד האינטרסים שלו לא הנחו אותו… וכך גם עתה. 

 

*****  

 

על שקר ופוליטיקה 

הרב מלובלין, ר׳ מאיר שפירא ז״ל, כיהן כנציג היהודים בבית הנבחרים הפולני. פעם אחת ישב ר’ מאיר באחת מוועידות הממשלהותוך כדי דיון נכנס לפתע רוכל יהודי מוכר גרביים והציע את סחורתו בפני היושבים הנכבדים. הרב שהבחין ביהודי המסכן, הוציא שטר כסף והעניק לו, אולם הרוכל סירב לקבל, והתעקש שאינו יוצא מחדר המליאה אם לא יקנו ממנו כמה זוגות גרביים.  

על אף המבוכה, הרב מלובלין לא איבד את עשתונותיו: “צריך אתה להבין, יהודי חביב. אנו בבית הנבחרים מתעסקים בפוליטיקה, פוליטיקה זה רק שקר, ולשקר הרי אין רגליים, וא”כ לשם מה הוא צריך גרביים?!” 

יש הבדל גדול בין שליח ציבור לפוליטיקאי, יש נבחרי ציבור שמנותקים מהפוליטיקה ופועלים על פי אמות מידה של יושר, ערכים ואמת. ויש נבחרי ציבור שפועלים כמו פוליטיקאים אמיתיים 

מי שמחפש שיעור חינם למושג ‘כוחה של נגיעה’ – מוזמן פשוט להאזין לשיחה עם פוליטיקאי. הפוליטיקאי נואם בפאתוס וברהיטות, מונה אחת לאחת את כל הטיעונים המשכנעים ביותר: כמה העניין שהוא מקדם חשוב וקריטי לאזרח, איך החוק שהוא מעלה יועיל להצלת עם ישראל מכיליון חרוץ, אבל ברקע מתנגנות מילים אחרות בכלל. “אני חושב כך כדי לשמר את הכיסא שלי”; “הטענה הזו בזמן מחאה חברתית, מזכה אותי עוד יותר באהדה ציבורית”; “חשוב לי ליצור כותרות שאזכר על ידיהן בכל מהדורות החדשות”... השקר בהתגלמותו. 

הפסוק אומר: וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. רעיון חסידי מבאר את הפסוק באופן חדש ומקורי: יהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה – מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. דהיינו, הם קרעו את בגדיהם של המרגלים הרשעים. גילו את מערומיהם בפני כל ישראל. הראו איך כל הטיעונים המשכנעים שימשו ככיסוי לנגיעות ולאינטרסים שקיננו בליבם. 

הלוואי שנפעל אך ורק ממניעים טהורים למען הציבור ששלח אותנו לפעול בשמו ולמענו. 

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
small_c_popup.png

פרסום לעסק שלכם
כל עסק צריך
מבט מקומי

דילוג לתוכן