עדכונים חמים
פרשת במדבר – מבט לפרשת שבוע מאת: בועז ביטון יו”ר תנועת ש”ס והמשנה לראש העיר 

פרשת במדבר – מבט לפרשת שבוע מאת: בועז ביטון יו”ר תנועת ש”ס והמשנה לראש העיר 

פרשת במדבר  מבט לפרשת שבוע 

מאת: בועז ביטון יו”ר תנועת ש”ס והמשנה לראש העיר 

בלון החמצן של החיים 

פעם אחת הוצרך הגאון רבי ברוך בער מקמניץ לבקר אצל רופא לצורכי בריאותו. הרופא שנמנה עם חוגי ה’משכילים’, פנה לרבי ברוך בער בשאלה: ילמדני רבי, הגמרא (סוכה כח, א) מספרת בשבחו של רבן יוחנן בן זכאי שרכש ידע בכל נושאי התורה; מקרא ומשנה וכו’ דבר גדול ודבר קטןמבארת הגמרא: דבר גדול – מעשה מרכבהדבר קטן – פלפולי אביי ורבא. אם כן יוצא מכך שאתה וכל תלמידך, ההוגים בכל עת בפלפולי אביי ורבא, עסוקים כל חייהם במה שהגמרא מכנה “דבר קטן”… הייתכן?! 

האדימו פניו של הגאון, הוא שקע במחשבה לכמה רגעים ולפתע אורו עיניו: אענה לך במשל, אדוני הרופא: שני מקרים באו לפניך, מקרה אחד – יהודי שהלך לצד הנהר, ראה לחרדתו את חברו טובע במים ונאחז בשארית כוחותיו בחתיכת קרש, וכפסע בינו לבין המוות. אותו יהודי לא היסס אף לרגע, פשט את בגדיו, קפץ למים והציל את הטובע ממוות בטוח. 

מקרה שני – יהודי יוצא מביתו ופוגש בעני רעב המבקש נדבה. הוא אינו מתלבט ומיד עולה בחזרה לביתו, מכין לעני כריך משובח ומעניק לו אותו בחיוך רחב על מנת שישביע את רעבונו.  

עתה אדוני הרופא, אמור נא לי: איזה מעשה לדעתך הוא ‘דבר גדול’ ואיזה מעשה נראה כדבר קטן? 

הרהר הרופא לרגע: בוודאי שהצלת היהודי מטביעה נראית בעיני דבר גדול, ונתינת הכריך לעני היא דבר קטן – ענה נחרצות.  

גם אני, סברתי כן במחשבה ראשונה – אמר לו הגאון, אולם במחשבה שנייה, האם אפשר לראות יהודי טובע בנהר, ולא להצילו ממוות בטוח?! הלא אדם זה לאכזרי ייחשב, מכיוון שכך, המעשה עצמו מוגדר בעיני דבר קטן. לעומת זאת, היהודי שהכין את הכריך לעני, יכול היה בפשטות לזרוק לו מטבע וכדו’, הרי לא יקרה מאומה אם העני יתעכב מספר דקות מאכילתו. ואף על פי כן טרח וחזר לביתו על מנת להכין עבורו את הכריך – זהו בעיניי דבר גדול! 

סיים הגאון את דבריו  מעשה מרכבה הינו דבר גדול, אפשר לחיות כמה רגעים בלא ידיעת מעשה מרכבה… אולם פלפולי אביי ורבא, הלימוד היומיומי, הוא כמו חמצן, אוויר לנשימה, אי אפשר לחיות ולהסתדר בלעדיו, פלא בעיניך שדבר כזה יוגדר כדבר קטן?!     

  •   

הגמ‘ במסכת שבת אומרת: “ויתיצבו בתחתית ההר” – מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגיתאמר להםאם אתם מקבלים התורה – מוטבואם לאו – שם תהא קבורתכם.  

העניין לא מובן. עם ישראל עומדים עכשיו בדרגה הכי גבוהה שאפשר, טהורים ומזוככים לאחר שלושת ימי הגבלה, הקדימו נעשה לנשמע, מוכנים בכל נפשם ומאודם לקבל תורה באהבה, מפני מה הוצרך הקב”ה לכפות עליהם את מתן תורה, וכי ייתכן שאי מי מבני ישראל יתנגד לקבלת התורה, אחרי הכנה והשגת מעלה רבה כל כך? 

מבאר המהר”ל דבר נפלא, כל תפקידה של כפיית ההר הייתה אחת ויחידה: להורות את ערכה האמיתי של התורה. הקב”ה חפץ להבהיר: עתה זכיתם לקבל את התורה בשמחה ובאהבה, אך אל תחשבו לרגע שאני מעניק לכם איזה “מוצר יוקרה” שעקרונית הייתם יכולים להסתדר בלעדיו, טעות חמורה! מעניק אני לכם את בלון החמצן של החיים, לא ייתכנו חיים ללא תורה. דעו לכם שלולא קיבלתם את התורה – שם קבורתכם… בכל שלב ושלב משלבי החיים כישלונכם מובטח מראש. אין טעם לחיות בלעדי התורה, עדיף מראש שתתקבצו כולכם בתחתית ההר, תגידו יפה שלום, ותקברו תחתיו… 

זו התובנה העמוקה שבדברי רבי ברוך בער לרופא: לימוד התורה היומיומי הוא דבר קטן“. מי שהתנסה והשתתף בשיעור תורה – מבין שזו הדרך היחידה לשרוד את כל הטירוף והשיגעון שמשתוללים ברחובות. אין דרך אחרת. אם לאו? – שם תהא קבורתכם.  

טעמו וראו – כי טוב ה’. 

                                   *****  

 

זמן מתן תורתנו 

בתפילה אנו קוראים לחג השבועות “זמן מתן תורתנו”, כי ביום זה היה מעמד הר סיני, ובו נתן לנו הקב”ה את עשרת הדיברות.

חג השבועות חל יום אחד בלבד. זאת לעומת פסח וסוכות שנמשכים שבעה ימים. אין חג כחג זה, שההכנות הרוחניות אליו כה רבות, והוא עצמו כה קצר. ארבעים ותשעה ימי הכנה, שבעה שבועות של התקדשות ושל היטהרות – ויום מועד אחד.

בנוסף, לחג זה אין מצווה המייחדת אותו, כדוגמת אכילת מצה בפסח, תקיעת שופר בראש השנה או ישיבה בסוכה בסוכות. התורה גם אינה מציינת בפירוש את התאריך שבו חל החג.

דומה שהדבר נובע ממרכזיותו של החג, שאינו מצטמצם במצווה אחת, ביום אחד ובתאריך מסוים. הוא כולל את כל המצוות, מקיף את כל העיתים וחודר למעמקי התשתית של עם ישראל.

אומנם ירידת ה’ על הר סיני ונתינת התורה חלו בתאריך מסוים, אולם הקול הגדול שנשמע מתוך הענן והערפל לא פסק; הוא קיים לעד. קבלת התורה נמשכת בכל ימי חייו של האדם, והיא מתחדשת ומתרעננת מדי יום ביומו, בכל הדורות ובכל הזמנים.

התורה לא העניקה לחג זה מצווה סמלית, מתוך מטרה להמחיש את האירוע החשוב ביותר שאירע בתולדות עם ישראל, הלוא הוא מתן תורה!

עתה גם נבין את הטעם מדוע חג השבועות נמשך יום אחד בלבד. את חג הפסח ואת חג הסוכות אנו חוגגים במשך שבעה ימים, כדי שנוכל לחזור בימי החג אל העבר ולחיות שוב את חוויות יציאת מצרים. למתן תורה אין צורך לחזור. בכל יום ויום יש ביכולתנו לקבל את התורה מחדש בלימודה ובהתמסרות לה. היא חיה וקיימת, בזכותה אנו נצחיים, כי אנו עם אלוקי, עם התורה! 

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
small_c_popup.png

פרסום לעסק שלכם
כל עסק צריך
מבט מקומי

דילוג לתוכן