פרשת ויקהל פקודי – מבט לפרשת שבוע
בועז ביטון

פרשת ויקהל פקודי – מבט לפרשת שבוע

אחת הבעיות הסבוכות שהעסיקה חלק נכבד מגאוני ישראל במשך מאות שנים, היא הבעיה של ‘ידיעה ובחירה’, שאלה עמוקה בהבנת הנהגת האלוקים בעולם, דיו רב נשפך על שאלה זו, ופתרונות רבים ועמוקים הוצאו לה. אף ‘הנשר הגדול’ רבינו הרמב”ם נדרש לנושא, ופותח את דבריו במילים “דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה…”.

אחד מטובי המוחות שקמו לעם היהודי בדורות האחרונים, היה רבי מאיר שמחה הכהן בעל ה’אור שמח’. רבי מאיר שמחה כתב מאמר נפלא על שאלה זו, במאמרו הוא סוקר את כל הפתרונות שהוצעו לה מפיהם של טובי ההוגים היהודיים, והוא סותר את כל התשובות אחת לאחת בגאונות מדהימה, על ידי ראיות חותכות מכל מרחבי הספרות היהודית.

לאחר שהוא מסיים את המאמר המבריק, הוא כותב: אם תשאל אותי קורא יקר, נו? אחרי שביטלת את כל התשובות שנאמרו בנושא, מה הפיתרון שאתה מציע לשאלה הבוערת? אומר לך, חביבי, אין לי פיתרון ואינני מוטרד מכך אף לרגע, אדרבא אם אמצא פיתרון אצטרך להיות מוטרד…

כי כאשר אני לא מבין את אלוקי, אני מבין ביתר עוצמה כמה דעתו רחבה ונשגבה מדעתי, וכמה אני קטן ושפל לעומתו. וכן אמר החכם: “אילו ידעתיו – הייתיו” דהיינו אם הייתי מבין ב-100% את דרכי ה’, אזי מהו ההבדל ביני לבין בוראי? מהו ההבדל בין הנוצר ליוצרו? ולכן אין לי תשובה, ואני שמח ורגוע, כי מבחינתי… זו התשובה הכי טובה.

הקדוש ברוך הוא כותב בתורתו “זאת חוקת התורה” אומרים רבותינו: “חוקה חקקתי גזירה גזרתי – ואין לך רשות להרהר אחריה” הבורא מגלה לנו כי טעמה של פרה אדומה אינו מובן בשכל האנושי, אין לך אפשרות לעמוד על חקרו וסודו. ובאמת בגמרא מבואר ששלמה המלך ה’חכם מכל אדם’ ניסה בכל כוחו להגיע לחקר מצות פרה אדומה, ולא הצליח, ועל זה כתב בספר קהלת “אמרתי אחכמה – והיא רחוקה ממני”.

אולם לכאורה עדיין יש לשאול: אם בתורה נאמר שמצוה זו חוקה ואין דרך להבין את סודה, מה הניע את שלמה המלך להתעקש ולנסות? וכי חשב שהוא יצליח להבין אחרי שכבר בתורה הדבר מוגדר כחוק?

אלא התשובה היא, ששלמה המלך נהג בדיוק כפי המשתקף מדברי רבי מאיר שמחה… הוא לא העמיק במצות פרה אדומה בכדי למצוא לה הסבר, אדרבא, הוא העמיק בה בכדי להראות שגם חכם כביר כמותו – אם ינסה לחקור את דעת אלוקיו – בסופו של דבר יגיע למבוי סתום, ולא יצליח לעמוד על סודה…

היה חשוב לו שכולם ידעו שגם ה’חכם מכל אדם’ – דעתו כאין וכאפס לעומת דעת קונו.

אז לאחר שהתעמק שלמה המלך בחכמתו האדירה בכל אפשרויות ההסבר לפרה אדומה וביטל אותן אחת לאחת, פתח פיו בקול רינה: “אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני” – עתה אני מבין כמה גדולה חכמת בוראי, וכמה אני עם כל חכמתי קטן מול סוד יוצרי, אין מאושר ממני!!

                        הקורונה – מלחמה מול אויב נסתר

נמצאים אנחנו בעיצומו של משבר ה״קורונה״ העולמי, אין מי שלא מודאג מנגיף ה’קורונה’, מתוצאותיו והתפשטותו. ומי שלא באמת מודאג, כנראה שאינו מבין דיו. או שהוא איש פוליטי… שבוחר בפוזיציה פוליטית כדי לגמד את האסון המתרגש עלינו. 

היקף ההדבקה חוצה ערים ומדינות, כמעט 200 אלף חולים, למעלה מ-7000 איש כבר מתו, ובכל זאת יש מי שמנסה להקל ראש, לזלזל בהנחיות, לבעוט במגבלות. שיהיה לו רפואה שלימה.

ישנם כאלו המתהלכים בימים אלו בעקבות ‘נגיף הקורונה’, בתחושה של ‘סוף העולם’. הגבולות סגורים. השווקים הפיננסים מאיימים לקרוס. ההוראות קשות ודרקוניות. ואפילו הבית הפרטי של האדם, כבר אינו מבצרנו ואין לנו דרך לדעת לכאורה לאן זה הולך

אז אנו שוב מוצאים את עצמנו עושים חשבון נפש מה היא הקורונה ולמה שלח אותה אלינו הקב״ה.

שכשמגיעות צרות על עם אחר ואפילו בסוף העולם, אין זה אלא לרמוז לנו שמשהו אצלינו לא בסדר. הקב״ה ברוב רחמיו שולח לנו קודם כל איתותי אזהרה במקום לפגוע בנו ועלינו מוטלת האחריות להפנים אותם ולשנות את מה שצריך לשנות.

עמים שלמים מתחרים ביניהם בטכנולוגיה ובתחכום כדי להרע אחד לשני, תוך כדי התרסת ״כוחי ועוצם ידי״ ואז בא הקב״ה ומראה להם שהוא יכול להשבית את כל העולם כולל מעצמות ענקיות בדקה ושולח את הקורונה כדי להזכיר לכל העולם מי בעל הבית האמיתי פה. כשטיטוס הרשע התריס מול הקב״ה, הראה לו הקב״ה שאפילו יתוש קטן יכול להרוג בשליחותו. יתוש, למרות שהוא מאוד קטן, אפשר לראות אותו, נגיף – אי אפשר בכלל לראות, וכולנו בפחד מתמיד מול אויב נסתר.

בפרשתנו נאמר: ‘ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם…’, משה מכנס את כולם ללא יוצא מן הכלל. הוא יוצר כאן אחדות ‘קהל’ ו’עדה’ כדי להעמיד את שני היסודות העיקריים שיש להם מכנה משותף: שבת ומשכן! השראת השכינה על ידי זמן מיוחד ועל ידי מקום מיוחד, לשם כך דרושה אחדות והאחדות המכוונת לכיוון הזה היא תכלית רצון ה’ בעולם! ההתקשרות ההדדית – זו התרופה והשמירה המעולה ביותר נגד המגפה – עם אחד המכוון את עצמו אל ה’ אחד, עליו יקויים: “שומר גוי אחד, שמור שארית עם אחד, האומרים: ‘שמע ישראל ה’ אחד!’

בברכת שבת שלום ומבורך

בועז ביטון

יו”ר תנועת ש”ס – חבר מועצת העיר

Boazbiton2@gmail.com

השארת תגובה

במת הספר היהודי
גלילה לראש העמוד
small_c_popup.png

מלאו את הפרטים וניצור איתכם קשר

דילוג לתוכן